על אף שתחום רפואת השיניים התקדם רבות, בעיקר בחזית השתלות השיניים, אנו עדיין שומעים לפעמים על מקרים של שתלים דנטליים שנכשלו. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות בנידון כדי להימנע מכך? על שתי שאלות חשובות אלה תקבלו תשובה במאמר זה.
כישלון של שתל דנטלי נקבע כאשר שתל אחד או יותר לא נקלט כראוי וכתוצאה מכך נוצרת סביבו תגובה דלקתית באזור החניכיים. הסימפטומים של דלקת כזו כוללים אדמומיות, נפיחות הולכת וגדלה, ובשלב מאוחר יותר אפילו הפרשה של מוגלה. שתלים דנטליים שנכשלו, בין אם באופן הדרגתי במשך שבועות או חודשים ובין אם באופן מיידי, גורמים חוסר נוחות רצינית למטופל ודורשים התערבות רפואית מהירה.
מאחורי שתלים דנטליים שנכשלו יכולות לעמוד סיבות רבות, חלקן מתבססות על רקע מצבו הרפואי של המטופל לפני ההשתלה ואחרות לפעמים נובעות מהרגלי חיים בלתי בריאים שהקנה לעצמו.
ישנן מספר מחלות כרוניות שנוכחותן או חוסר שליטה בהן עלול להוביל לכישלון של שתל דנטלי. אחת מהמחלות הללו שבגללן אנו נתקלים במקרים של שתלים דנטליים שנכשלו היא מחלת הסכרת. אמנם אין מניעה לבצע השתלת שיניים אצל הלוקים בסכרת, אבל החשש המרכזי הוא שלאור קצב ריפוי איטי מדי הוא לא יקלט כראוי. למרות זאת, מחקרים מראים כי ניתן להתמודד עם הבעיה על ידי שמירת ערך ההמוגלובין A1C בגובה של עד 7.2, שנחשב בגבולות הערך התקין. במלים אחרות, מחלת הסכרת איננה עילה להימנע מהשתלת שיניים, אך היא מהווה נורת אזהרה על ירידה יחסית בסיכויי ההצלחה של קליטת השתלים.
בדומה למחלת הסכרת, גם מחלות לב לא יגרמו לרופא השיניים להטיל וטו גורף על ההשתלה אך כן עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה. הסיבה לכך היא נטילה של תרופות כמו קומדין, שיש להן אפקט נוגד קרישה. אם אתם חולי לב שמתכננים לעבור השתלת שיניים, ההמלצה היא להתייעץ עם רופא השיניים לפני שניגשים לפרוצדורה. הרופא יעבור על רשימת התרופות והמינונים שאתם לוקחים, כאשר על בסיס מידע זה הוא יכול להורות לכם האם להפסיק לקחת את התרופה לתקופה מסוימת, לעבור לאחת אחרת או להמשיך בשגרת נטילת התרופות. במקרים מסוימים, רופא השיניים עשוי לבקש מהמטופל לבצע בדיקת דם לבירור ערכי קרישה יום לפני הניתוח כדי לבדוק את סיכויי הצלחת הטיפול.
אוכלוסייה נוספת שרצוי שתהיה מודעת לסיכויי ההצלחה הנמוכים שלה בטיפול זה היא של חולי סרטן. בגדול, מדובר בכל חולי הסרטן שעברו טיפולי הקרנה או כימותרפיה באזור הפנים במסגרת ההתמודדות עם מחלתם. ההמלצה היא להמתין במשך שנתיים מאחר וסיכויי ההצלחה של השתלת שיניים לפני כן הם נמוכים מאוד.
אם אינכם לוקים באף אחת מהמחלות המפורטות לעיל, ברכותינו. אך גם להרגלי החיים של המטופל עצמו יש השפעה גדולה על שתלים דנטליים שנכשלו.
אם אתם שותים אלכוהול לעתים תכופות או נחשבים כמעשנים כבדים, אולי כדאי שתשקלו להיגמל מההרגלים האלה או לכל הפחות לקחת מהם הפסקה ארוכה. שני ההרגלים האלו משפיעים על סיכויי ההצלחה של קליטת שתל דנטלי. הדבר נובע מכך שגם צריכת אלכוהול וגם עישון גורמים להתכווצות כלי הדם באזור הפה ותופעה זו מפחיתה את סיכויי ההצלחה של השתלים.
גם להרגלי היגיינה נכונים יש תפקיד חשוב בעניין זה. שתל דורש אחרי התקנתו תחזוקה רבה של ניקיון השיניים, בעיקר בתקופת הזמן שאחרי השלמת הפרוצדורה. חיידקים שגורמים למחלות חניכיים עלולים לתקוף גם את השתלים עצמם, מה שעלול להוביל לדחייתם. לכן, חשוב מאוד לשמור על ניקיון חלל הפה לא רק לפני ההשתלה אלא גם אחריה. רופא שיניים מנוסה שיבחין בנוכחות של דלקת חניכיים או כל בעיה אחרת במישור זה ידחה את ההשתלה עד לפיתרון הבעיה. בנוסף, אם אינכם בטוחים שהרגלי צחצוח השיניים שלכם נכונים, אל תתביישו לבקש משיננית שתלמד אתכם כיצד להיות יעילים יותר.
כאמור לעיל, כאשר אתם מבחינים בסימפטומים של שתל דנטלי שנכשל עליכם לפנות אל רופא השיניים שלכם בהקדם. רופא השיניים יעניק לכם טיפול אנטיביוטי נגד הדלקת בניסיון להקטין אותה. במקרה והשתל יוצר חיכוך עם החניכיים המודלקות או שחלקו חשוף לאוויר, יש צורך להוציא אותו ולבצע השתלה חדשה.
