ניתוח לסת פשוט יחסית יכול להיות הפקטור שיאפשר למטופלים עם חוסר עצם בלסת התחתונה לקבל את השיניים חזרה. כאשר שיניים נעקרות או נופלות נוצרת לאורך הזמן שקיעה של אזור החניכיים בעיקר בחלק האחורי של הלסת. מצב זה קרוי בשפה המקצועית רכס ספוג, שבדרך כלל מלווה גם בחוסר עצם.
כאשר קיים חוסר עצם בלסת העליונה יש מספר פתרונות – בעבר היה נהוג לבצע ניתוח לסת שכלל בניית עצם חדשה על ידי שימוש בחלל הסינוס, פרוצדורה שידועה בשם הרמת סינוס. הפתרון המתקדם יותר שאינו מצריך תהליך כואב ומורכב כמו הרמת סינוס הוא שימוש בשתלים זיגומטיים, שתלים דנטליים ארוכים יותר המחוברים במקום לעצם הלסת העליונה החסרה ישירות לעצם הלחי, עצם הזיגומה.
שיטה זו מאפשרת לבצע השתלת שיניים ללא הכנה מוקדמת גם במקרים מורכבים של חוסר עצם כאשר עצם הזיגומה מעניקה אזור קשיח שמהווה מקום עיגון מצוין לשתלים.
שיטה זו מהווה חלק מתפישת הטיפול הגורסת כי צריך להתאים את הטיפול הדנטלי למטופל ולא להיפך.
(לקריאה נוספת על שתלים זיגומטיים לחצו כאן>>)
אבל כאשר מדובר בלסת התחתונה לא קיימת עצם כמו עצם הזיגומה שניתן להתחבר אליה ולעגן בה את השתלים הדנטליים. לכן, כאן יש צורך בפתרונות אחרים.
אחד הפתרונות הפופולאריים יותר הוא ביצוע השתלה בזאלית. שימוש בשתלים דנטליים שאינם מוברגים לעצם הלסת אלא מחוברים מצידי החניכיים ובמקום הברגה יש להם צורת דיסק. זו גם הסיבה שהם נקראים שתלי דיסק או שתלים בזאליים.
בניגוד לשתלי זיגומה השימוש בשתלים בזאליים מוגבל רק למקרים שבהם ניתן לשלב אותם עם מספר שתלים דנטליים רגילים.
(לקריאה נוספת על השתלה בזאלית לחצו כאן>>)
אבל מה עושים כאשר יש לנו חוסר עצם ורכס שקוע חמור בלסת התחתונה ואין לנו מספיק אזורי עצם עבים לעיגון של שתלים דנטליים רגילים לצד השתלים הבזאליים?
במקרים כאלו יש צורך לבצע ניתוח לסת של שחזור רכס החניכיים השקוע, שוב כדי ליצור אזור עיגון שיאפשר למקם בו שתלים דנטליים שיהיו יציבים ויחזיקו את הגשר והכתרים שיושבים עליהם.
אך כאן רופאי השיניים נתקלים בדרך כלל בבעיה חדשה – מיקום של עצב מרכזי הקרוי העצב המנדיבולרי, שהנתיב שלו עובר בחלק האחורי של הלסת התחתונה.
על מנת להתגבר על הבעיה הזו פותחה טכניקה המאפשרת את הזזתו של העצב מחוץ לאזור הלסת במהלך השתלת שיניים בלסת התחתונה. הזזת העצב מאפשרת להשתמש באזור תעלות העצב לעיגון שתלים דנטליים ארוכים ומביאים לאחיזה טובה של השתלים.
טיפול זה נעשה בדרך כלל בהרדמה מלאה ובמהלכו פותחים את רכס החניכיים ומסיתים זמנית את העצב לנתיב שעובר מחוץ ללסת תוך הקפדה רבה שלא לגרום בפגיעה בו. לאחר מכן מבצעים את התהליך הרגיל של השתלת שיניים כשבסיומו של התהליך לפני “סגירת האזור” מחזירים את העצב למקומו בנתיב הטבעי שלו.
בדיקות CT שנעשו במטופלים רבים שעברו תהליך של הזזת עצב הראו על הצלחה גדולה של תהליך ההשתלה שהביא לעיגון חזק ויציב של השתלים הדנטליים.
תהליך כזה מאפשר גם לאנשים מחוסרי עצם בלסת התחתונה לעבור השתלת שיניים ולחזור לתפקוד מלא עם מערכת שיניים חדשה ויציבה.
