השתלת שיניים רגילה לעומת השתלת שיניים משולבת, נתפשת פעמים רבות כסוג אחד של טיפול שפשוט מבוצע על ידי רופאים שונים פחות או יותר באותו האופן.
המציאות בשטח שונה לחלוטין – מלבד העובדה שטיפולי השתלות שיניים נחלקים לשתי תפישות טיפול עיקריות של השתלות בשיטה הקלאסית מול השתלות שיניים גם בתוך כל אחת מהשיטות האלו יש מגוון רחב מאוד של טכניקות ותפישות עבודה
חלק מהטכניקות האלו נועדו לשמש במקרים קיצוניים יותר שבהם מצב הלסת לא מאפשר לבצע השתלות שיניים “רגילות”.
כאשר מגיע אדם לטיפול וצריך לעבור השתלת שיניים בלסת שלמה הוא עובר בשלב הראשון אבחון ע”י הדמייה תלת מימדית במכשיר CT, המאפשר לרופא השיניים להבין מה מצב הלסת שלו:
מצב עצמות הלסת – האם יש עובי עצם מספיק על מנת לעגן אליו שתלים דנטליים או האם המצב מחייב פתרון אחר?
מצב השיניים – האם השיניים הנותרות במצב טוב ששווה להשקיע בהן כדי להציל אותן או האם מצבן גרוע ומחייב עקירה שלהן?
בדרך כלל מטופלים מגיעים להשתיל שיניים בכל הלסת אחרי שעברו מספר “ניסיונות הצלה” קודמים שכוללים גשרים חלקיים או השתלת שן בודדת בנקודות ספציפיות בלסת.
צילום CT יכול להראות לרופא השיניים מה בדיוק נעשה והאם שווה להשאיר את אותם שתלים דנטליים או שעדיף כבר להוציא אותם וליצור את כל מערכת השתלים הדנטליים מחדש.
במידה והאבחון הראה שאין שיניים שניתן להציל, מבצעים עקירה של מעט השיניים שנותרו בפה ואז ניתן לבצע “השתלה רגילה”.
במידה ועצם הלסת חזקה ועבה רופא השיניים יכול לבצע all on 4, כלומר מיקום של 4 שתלים דנטליים שמקובעים לעצם הלסת ועליהם מורכב גשר שמחזיק את מערכת השיניים החדשה.
כאשר יש חוסר בעצם בלסת נוצרת לנו בעיה – המיקום הטבעי לעיגון השתלים הדנטליים נפגע ונדרש מרופא השיניים למצוא פתרון כדי להתגבר על הבעיה הזו.
כאן יש להבדיל בין מצב של חוסר עצם בלסת התחתונה וחוסר עצם בלסת העליונה, שכן למצב רפואי שכזה – פתרון דנטלי שונה.
במקרים שבהם יש חוסר עצם בלסת התחתונה רופא השיניים יכול להשתמש במגוון טכניקות כמו לדוגמא:
כאשר יש חוסר בעצם בחלקים של הלסת התחתונה השימוש בשתלים דנטליים רגילים אינו אפשרי באזורים מחוסרי עצם.
לכן, באזורים אלו משתמשים בשתלים ייחודיים שאינם מוברגים לעצם ונקראים שתלי דיסק או שתלים בזאליים.
שתלים אלו מחוברים אל הלסת לא בהברגה מלמעלה אלא מצידי החניכיים.
במקרים בהם יש חוסר בעצם הלסת התחתונה קורה הרבה פעמים שרכס החניכיים צונח ויש צורך להרים אותו חזרה כדי לאפשר לשקם את קו החיוך.
במקרים כאלו אנחנו מחפשים מקום קשיח לעיגון השתלים. ניתן לעבות את העצם או להשתמש בתעלות העצב הקשיחות לעיגון השתלים הדנטליים.
רק שאז אנחנו מסכנים את העצב שעובר בתעלות אלו. לכן, משתמשים בטכניקה ייחודית שמאפשרת להסית הצידה את העצב עד לסיום פעילות השיקום ועיגון השתלים ולאחר מכן להחזיר אותו בשלמותו למקומו.
במקרים שבהם יש חוסר עצם בלסת העליונה אחת הטכניקות המתקדמות בעולם היא ביצוע השתלת שיניים זיגומטית.
מדובר בשימוש בשתלים דנטליים ייחודיים ארוכים יותר שבמקום להתברג לעצם הלסת (שכבר אינה יכולה לאחוז את השתלים) מתחברים ישירות לעצם הזיגומה, היא עצם הלחי.
מדובר בפרוצדורה מורכבת שלא רופאים רבים יכולים לבצע.
טכניקת מיגון מכתשית (Socket shield) להצלת העצם בלסת, עושה שימוש חכם בשיניים שנועדו לעקירה.
רופא השיניים לא עוקר לגמרי את השיניים אלא משאיר חלק מהשורש הטבעי של כל שן מחובר אל עצם הלסת.
הפעולה הזו גורמת לכך שהגוף “מזהה” חיבור של שורשי שן לעצם ומונע את ספיגתה חזרה ומצד שני מאפשר להשתיל מערכת שיניים חדשה בלי להשאיר שיניים חלשות בפה.
שורש העצם מעוגן אל תוך עצמות הלסת וחשוב מאוד למניעת ספיגת לגוף
ד”ר בלן פיתח את השיטה של השתלת שיניים משולבת, מתמחה בטיפול במקרים מורכבים ומאפשר לכל מטופל באשר הוא לקבל טיפול השתלת שיניים.
